#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם לרוב הנשים יש וסת או אין להם וסת (טור ומחבר)<br>לרוב הנשים שיש להם וסת, כמה זמן הוא הוסת שלהם (טור)<br>מה הדין אשה שאין לה וסת, או מחמת שעתה התחילה לראות, או שהחזיקה את עצמה שאין לה וסת, האם נחשב שיש לה איזה וסת מסוימת (הש""ך כתב משהו הכו""פ הבין אותו בצורה מסוימת וחלק עליו, הס""ט והח""ד ביארו אותו אחרת)"	"יש להם וסת<br>30 יום<br>כתב הש""ך דאשה שאין לה וסת חשיבא שיש לה וסת ל30 יום, וביאורו מסברא דחישינן שהיא מהרוב שיש להם וסת והיא מהרוב דוסתן הוא ל30 יום , הכו""פ חלק עליו הח""ד והס""ט ביארו בו דמדבר על אשה שמתחילה עתה לראות דחשיבא שיש לה וסת ל30 יום אבל אי מוחזקת שאין לה וסת בהא לא אירי הש""ך&nbsp;"	סימן קפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שיש לה וסת, ורוצה לשמש שלא בזמן וסתה, האם צריכה לבדוק והאם מותר לה לבדוק, פרט, רמב""ם, טור, מחבר לש""ך, ורמ""א.<div>מה הדין לבדוק לא בשעת תשמיש (כו""ע)<br><div>( מקורות להנ""ל גמ' נדה יב., מחלוקת ראשונים&nbsp; תוס', ור' שמחה מובא בהגות מימניות, איך להעמיד את הגמ' האם מדובר לפני תשמיש או אחרי תשמיש, ור' שמחה אמר דהוא מצוה.</div><div>שיטת הרמב""ם (רמז יש זמן מסוים שבו יש חיוב, ויש זמן דהוא לצנעות)</div><div>טור דיבר על קודם ואחר תשמיש, מחבר דיבר רק על אופן מסוים ובלשון שאינה צריכה וביארו הש""ך דדיבר לפי הרמב""ם</div><div>רמ""א פסק כמו הטור)<br></div></div>"	"בגמ' מבואר דאין לבדוק שלא יהיה לבו של הבעל נקפו, ולר""ח הולך על בדיקה דקודם תשמיש ולר' שמחה הולך על בדיקה דאחר תשמיש אבל קודם תשמיש מצוה לבדוק, הרמב""ם סבר דאחר תשמיש יש חיוב לבדוק, הטור דיבר בכלליות ואמר דאין לאשה לבדוק עצמה בשעת תשמיש שלא יהיה לבו נקפו וכן ביאר הש""ך בדבריו דהולך בין על קודם תשמיש בין על אחר תשמיש, המחבר כתב ואינה צריכה בדיקה קודם תשמיש וביאר הש""ך דהמחבר דיבר לפי הרמב""ם, הרמ""א כתב ואין לה לבדוק עצמה לא לפני ולא אחרי תשמיש שלא יהיה לבו נקפו.<br>נאמר על זה כל היד המרבה לבדוק משובחת."	סימן קפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חיב אדם לפרוש מאשתו סמוך לוסתה לענין מה חייב לפרוש (טור והביא הב""י שכך סברו כל הראשונים, והביא מהרמב""ן מ""ט לא חששו שמא יבא לידי איסור, אמר הט""ז שברא""ש מבואר לא כך באר איך, תרומת הדשן סבר אחרת, מחבר, ב""ח והביאו הש""ך והט""ז, באר דברים אלו)<br>רבנן גזרו על תשמיש למה לא גזרו על חיבוק ונישוק הרי שניהם דאוריתא (לפחות לחלק מהשיטות) ביאור של הב""ח."	"טור לענין תשמיש בלבד ומותר בשאר כל קירבת דברים, והביא הב""י שכך סברו הראשונים, והביא מהרמב""ן דלא חששו שיבאו לידי איסור דאף אי יבאו אין כאן אלא חשש של דבריהם, אמר הט""ז שברא""ש כתב לענין אבילות שיש להחמיר בחיבוק ונישוק כיון שמביא לידי חשק וה""ה הכא, תרומת הדשן רצה לאסור כל קירבה ולבסוף נדחק דמה דהתירו הוא מזיגת הכוס וכיוצא בו אבל חיבוק ונישוק לא התירו, חבר פסק דמותר הכל, הב""ח כתב המחמיר תבא עליו הברכה והביאו אותו הש""ך והט""ז.<br>ביאר הב""ח דחישינן שמא התשמיש יגרום לאשה לראות דם אבל בשאר דברים הם לא גורמים לאשה לראות דם."	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איסור פרישה בזמן וסתה האם הוא מדאוריתא או מדרבנן והפסוק אסמכתא בעלמא (ר""ן רשב""א רא""ש, ספר התרומה ותוס' ביבמות, הרא""ש כתב שהוא מדאוריתא וביארו הב""י שסבר שהוא מדרבנן וביאר מה התכון לומר באר זאת)"	"ר""ן רשב""א ורא""ש סברו דהוא מדבנן כיון דוסתות דרבנן, ספר התרומה ותוס' ביבמות סברו דהוא דאוריתא (תוס' כתב דלמ""ד דרבנן אף פרישה דקודם הוסת הוא דרבנן ויל""ע מה כונת הב""י) , הרא""ש כתב דהוא מדאוריתא וביאר הב""י שכונתו לומר שיש לו סמך מהתורה."	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה זמן צריך לפרוש מהאשה בזמן וסתה, טור ופוסקים, אור זרוע, מה הקשה הב""י על האור זרוע, מה פסק בזה המחבר, מה אמר הב""ח ומה תמה עליו הט""ז, איך למד הש""ך באור זרוע לא כמו שלמדו בו שאר הפוסקים וישב בזה את הקושיות של הב""י על האור זרוע.<br>בזמן הש""ך האם סתם נשים שיש להם וסת ראו בשעה קבועה או שראו רק ביום קבוע (נקודות הכסף שם)"	"טור עונה אחת, אור זרוע ב' עונות אם רגילה לראות ביום פורש ממנה כל אותו היום והלילה שלפניו, הקשה הב""י שבגמ' ובפוסקים מבואר דאסורה רק עונה אחת. כמו הטור, ראוי להחמיר את האו""ז, תמוה להחמיר על מה שמפורש בתלמוד לקולא בפרט שוסתות דרבנן, ביאר הש""ך דאי קבוע לאשה וסת לראות בתחילת היום או בסופו בזה לא דיבר האו""ז ובזה אירי הש""ס ופוסקים דאסורה רק עונה אחת אבל אי לא רגילה לראות בשעה מסוימת אלא לפעמים רואה בתחילת היום ולפעמים בסופו חשיבא דוסתה כל אותו יום ולכן צריכה לפרוש עונה אחת קודם דצריכה לפרוש עונה אחת קודם הוסת.<br>סתם נשים לא ראו בשעה קבועה."	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה אסורה סמוך לוסתה עונה אחת האם בכל ימות השנה היא אסורה שיעור עונה או שיש ימים שאסורה יותר.<div>הגהות מיימוניות בשם אביסף וביארו הב""י, אמר הב""י שלא נראה לו כך מחמת ב' טעמים (הם אותו רעיון) ביאר הש""ך למה הב""י לא צודק בטעם הראשון, אמר הב""ח שיש להביא ראיה לאביסף מפ' התינוקת שכתוב שם שעונה היא י""ב שעות, ודחה זאת הט""ז באר הראיה והדחיה (רמז התם אירי לענין תינוקת שראתה דם בבית אביה ונשאת כמה זמן מותרת) ביאר הט""ז איך מחשבים לפי האביסף את השיעור שאסורה בו, וביאר את סברת הב""י למה אין חילוק בין יומי ניסן ותשרי לימי תמוז וטבת (הוא מה שאומרים תמיד בגזרות דרבנן) הביא הש""ך ג' מקומות שמחשבים הזמן לפי שעות זמניות ולא איכפת לן אי הוא יום קצר או יום ארוך באר מהם (רמז בוקר, פסח, תקופות.)</div>"	"כתב הגהות מיימוניות בשם אביסף דביומי ניסן ותשרי אסורה עונה אחת כיון שהיום והלילה שווין אבל בתמוז וטבת בעינן חצי יום וחצי לילה, וביארו הב""י שסבר דעונה הוא לא יום ולילה אלא י""ב שעות, כיון שהפוסקים לא הזכירו זאת ובלשון של הגמ' משמע דמקפיד רק על היום ולילה ולא על שעות, אמר הש""ך דהפוסקים לא הזכירו זאת כיון דדברו על סתם יום ולילה, מבואר שם דעונה היא י""ב שעות ולא לילה ויום, דחה הט""ז דהתם אירי לענין תינוקת שראתה דם בבית אביה ועתה נבעל פעם ראשונה ואי יש לה דם תולים הדם בבתולים והתם הגדר של ההתר הוא בקביעות הזמן דמי שיבעל בסוף הלילה יהיה לו שעה מועטת ומי שיבעל בתחילת הלילה יהיה לו הרבה זמן ולכן אמרינן דהוי תלוי בזמן אבל הכא בדם נדה נתנו חכמים שיעור והוא שווה בכולם (דלא שייך לומר מי שיבעל בתחילת הלילה יהיה לו שיעור אחד ומי שיבעל בסוף הלילה יהיה לו שיעור אחר.<br>שש שעות קודם וסתה ו6 שעות לאחר וסת, דכחמים השוו מידותיהם, גבי זמן קראית שמע, גבי שיעור אכילת חמץ, וגבי חישוב תקופות."	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קטנה שלא הגיע לימי נעורים או לא הביאה סמנים האם צריך לחשוש לה לוסת ומדוע (פרט אי לא ראתה ג' פעמים או אי ראתה) טור ומחבר<br>מה דעת הפרישה בזה הביא אותו הש""ך (ס""ק כ') ומה אמר הש""ך על הפרישה האם משמע כדבריו"	לא כיון שהיא עדין מחוזקת בתור אינה רואה<br>דמותרת דוקא סמוך לוסתה אבל זמן וסתה עצמו אסורה ואמר דהמשמעות היא לא כך	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אי רגילה לראות בזמן הנץ החמה ולא ידיעינן אי לפני הנץ או לאחריו, מאיזה זמן צריכה לפרוש, הטור הביא בזה את הראב""ד שהביא מחלוקת והכריע הראב""ד בזה, וכן הכריע המחבר.<div>למה האשה מותרת בלילה, ש""ך בשם הרא""ש, ט""ז.&nbsp;</div><div>הקשה החו""ד על הש""ך שאין כאן דין של ספק דרבנן לקולא באר למה (רמז הביא פרי מגדים דביאר מדוע בבין השמשות דשבת אין דין דספק דרבנן לקולא, דהוי כחד בחד דאתחזק איסורא) וביאר לפי הט""ז.</div><div>האמרי ברוך על החו""ד אמר דלא חשיב אחתחזק איסורא באר למה (רמז הוא למד באיסור וסתות דרק אי מבורר)</div><div>למה האשה אסורה ביום (רמז ודאי ראתה ביום) ולפי הט""ז אפשר לבאר אף זאת.<div>אמר לי הרב שוטלנד, בשם הפלתי דיש הוכחה שהוסת שלה הוא ביום כיון דלא ראתה בלילה והרי סתם נשים ראות בזמן וסתן אלא מוכח שהוסת שלה הוא ביום.&nbsp;</div><div>באר דברים אלו אפ' רק לחזור ע""ז במלים שונות.<br><div>&nbsp;מה אמר הב""ח בענין ומה אמר הש""ך (רמז לפי מה שאמר בעונות אור זרוע)<div>מה הדין אי רגילה לראות בבין השמשות ולא קים לן אי קודם או אחר הלילה (ש""כ)</div></div></div></div>"	"הביא הראב""ד שיטה דאסורה ביום ובלילה ושיטה דמותרת בלילה ואסורה ביום, והכריע דמותרת בלילה ואסורה ביום, ביאר הרא""ש טעמא דכיון דוסתות דרבנן כ""ש סמוך לוסתה הוי דרבנן, וא""כ הוה ספק דרבנן לקולא. וביאר בט""ז דלינן הקלקלה במוקולקל, דתלינן שראתה ביום ולא בלילה.<div>הביא החו""ד דכשיש התערבות של ב' חתיכות אחד של התר ואחד של איסור וודאי אחד אסור אין בזה דין ספק דרבנן לקולא, וא""כ אף הכא הוא ב' ימים שאחד מותר ואחד אסור ולא צריך להיות בזה דין ספק דרבנן לקולא, וביאר לפי הט""ז דהוא משום שתלינן הקלקלה במקולקל.<br><div>, והטעם דאסרינן ביום ולא בלילה ביאר הרא""ש כיון דהיום הוא ודאי יום טומאתה דחודש שעבר ביום הזה ודאי היתה טמאה דאפ' אי התחיל לה בלילה מ""מ ביום היתה טמאה לכן טמאה ביום. ולפי הט""ז אפשר לבאר דתלינן שהתחילה לראות ביום</div><div><br>אמר הב""ח שראוי להחמיר לאסור ביום ובלילה, ואמר הש""ך דלפי מה שכתב לעיל שיש להחמיר עונת אור זרוע אי לא קבוע לה מתי רואה באותה עונה כ""ש שהכא יש להחמיר.</div></div>"	סימן קפד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם רגילה לראות ראיה מרובה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ החמה מתי יש לה חיוב פרישה, באר מה הביא הטור (רמז לכאו' ב' שיטות ומכריח הב""י דהוא ג' שיטות) ומה פסק המחבר.<br>הקשה הב""י למה לא כתב הטור על הראב""ד והכריע כסברת המקלים, וביאר מכח זה דאיכא בדבר ג' שיטות באר זאת, (רמז יש ב' שיטות בדעת ר' יהודה שאמר אסורה כל היום) אבל הביא מרבנו ירוחם דלא כדבריו.<br>מה הטעם שאסורה ביום רק בשיעור הנמשך בו (רמז יש מוסג של ענין הוסת)"	"איכא מ""ד שאסורה כל היום וכל הלילה דהכל נחשב שעת הוסת ואיכא מ""ד דבתר תחילת הוסת אזלינן ולא נאסרת אלא בלילה, והראב""ד פסק אסורה בלילה וביום בשיעור הנמשך בו, ופסק המחבר להלכה כמו הראב""ד.<br>חלקו ר' יהודה ור' יוסי אי אסורה רק בשעת הוסת או כל העונה, ושיטה ראשונה סברא דכל זמן הראיה חשיבא זמן וסתה לכל הדנים, ולר' יוסי אסורה כל זמן הראיה ולר' יהודה אסורה כל עונת הראיה, ושיטה שניה סברא דזמן וסתה הוא הלילה אבל לר' יוסי תיהיה אסורה ולר' יהודה תיהיה מותרת דאי אסרינן לר' יהודה צריך לאסור את כל היום וא""א רק את הזמן שרואה בו, ושיטת הראב""ד דאף לר' יהודה אסורה בלילה וביום בשעה שרואה בו, וטעמו בזה לשיטתו דאסורה כל זמן ראיתה אפ' שלא חשיב וסתה"	סימן קפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם וסת נמשך שני ימים או שלשה ימים, כמה זמן צריכה לפרוש חודש הבא, ומדוע, פרט הטור הביא ראב""ד (רמז כולם חשובים כעונה אחת) הביא רמב""ן (רמז כל יום חשוב כוסת בפני עצמו וכן לענין עקירה) רז""ה ורא""ש וכן פסק המחבר.<div>הביא הרא""ש ראיה מפ""ק דנדה באר מה הראיה (רמז מהגמ' דנדה לא צריכה לבדוק והקשה התם הש""ס הניחה לר""ל דאמר אין אשה קובעת וסת בימי נדתה אלא לר' יוחנן דאמר קובעת תבדוק)&nbsp; &nbsp;הביא הרשב""א ראיה לר""ז הלוי באר מה הראיה (רמז ר' יהודה אומר כל הלילה שלה ואוקימנא ברגילה למיחזי בסוף הלילה סמוך ליום)<br>הקשה הב""י גבי תינוקת שמחזיקה את עצמה בתור רואה אמרינן דאי פוסקת חשיבא כב' ראיות ולא חשיבא חלק מהראיה הראשנה לומר דהוא מחמת דמים הראשונים וא""כ אף בענין וסת אי פוסקת וחוזרת ורואה נחוש לכולו, באר מה ביאר הב""י (רמז דהתם הוא בשביל משהו מאוד מסוים אבל ברור דהעיקר של הדם, ומבואר מדבריו חידוש גדול, באר מה החידוש)<div>מה פסק המחבר בנידון זה</div><div>הקשו עליו הנושאי כלים שסתר למה שפסק בסעיף ה' באר מה הקשה (רמז אסורה כשיעור הנמשך בו) ומה הביאור ט""ז (רמז ענין הוסת, ותוספת דמים) ש""ך (רמז ראיה אחת, וראיה עם הפסקה)</div><div>&nbsp;</div></div>"	"ראב""ד ורמב""ן כל הימים חשובים כעונה אחת ואע""פ שהגיע תחילת הוסת ולא ראתה צריכה לפרוש כל ימי משך הוסת, ר""ז הלוי רא""ש צריכה לפרוש רק עונה ראשונה ואי עברה עונה זו ולא ראתה מותרת.&nbsp;<div>איתא שם קושיא על ר""ל מדוע אינה צריכה לבדוק בימי נדתה בשביל שתקבע וסת, ולדברי הראב""ד קשה לכו""ע אמאי לא תבדוק בשביל לדעת כמה זמןהוא וסתה בשביל הפרישה לחודש הבא.</div><div>דכיון דאוקמי הגמ' דאירי שרגילה לראות בסוף הלילה סמוך להנץ החמה א""א שלא תכנס הראיה לתוך הנץ מעט ועוד כתוב בסתמא ולא חילק בין רואה הרבה למעט, ומשמע דאפ' אי רואה הרבה מותרת ביום כיון שהתחילה את הראיה שלה בלילה.</div><div>ביאר דהתם לא צריך שיהיה ב' ראיות ממש אלא צריך להחזיק אותה לרואה בשביל לטמאות אותה לטהרות ולבעלה בכתמים, ואפ' דהם מאותו עיקר בגוף מ""מ לענין להחזיק לרואה מהני, אבל בסוגין צריך לדעת האם האשה הזו צריכה לראות דם וכיון דעיקר הראיה הסתלקה ממנה אמרינן דאף הטפל נסתלק דהראיה הראשונה גורמת את השניה.</div><div>ומבואר חידוש דבשביל להחזיק אותה לרואה כזה סוג ראיה מספיק לי, דהוא מחודש כיון דסו""ס הוא מגיע מאותו עיקר מ""ט מהני להחזיק דהוא בעצם ראיה אחת, ומבואר דאי היא היתה מסולקת לא היה צריך להיות לה ראיה זו.</div><div>פסק המחבר דצריכה לפרוש רק עונה ראשונה, והקשו עליו הנושאי כלים דלעיל באשה שרגילה לראות מקודם הנץ החמה ואחר הנץ החמה, פסק דאסורה ביום כשיעור שרואה, וא""כ אף ברואה ג' ימים תיהיה אסורהביום כשיעור שרואה.</div><div>&nbsp;ביאר הט""ז דהתם דהוה ראיה קטנה מוכח הוא ענין הוסת, אבל הכא דהוה ראיה ארוכה מוכח דהוא תוספת דמים, והש""ך ביאר דהתם דהוה ראיה אחת מוכח דהוא ענין הווסת אבל ה=בג' ימים לא יכול להיות ראיה אחת דאשה לא יכולה לשפות כזה הרבה זמן אלא היה עם הפסקות ומוכח מזה דהוה תוספת דמים.<br></div>"	סימן קפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אי הגיע ימי וסתה בימי עיבורה או בימי מניקותה, האם צריכה לפרוש סמוך לוסת, והאם צריכה בדיקה לאחר הוסת (טור ומחבר) והאם צריכה לפרוש בשעת הוסת (פרישה דייק בטור מה אמר הש""ך על דיוקו, מחבר ולבוש ואמר הש""ך שכן משמע מדברי הרא""ש ושאר פוסקים)<br>מה זה ימי עיבורה (טור ומחבר) ומדוע אינה צריכה לפרוש (ט""ז ופשוט הוא)<br>כמה זמן זה ימי מניקותה (טור) ומה הדין אי הילד מת קודם, או שמניקה אותו ה' שנים (הביא הב""י מחלוקת בגמ' ופסק הטור באחד מהמקרים ואמר הב""י דלפיכך אף במקרה השני יש הכרעה)<br>מה המקור של הטור לטהר בימי מניקותה (ב""י, רמז הרא""ש דיבר על עיבור אבל כיון דפסק כמו ר' יוחנן וכו')<br>מה הדין אי קבעה וסת בתוך ימי עיבורה ומניקותה (ש""ך בשם הגהת מהרש""ל)"	"לא, לא, פרישה דיק שצריכה לפרוש בשעת הוסת והש""ך אמר שאין זה דיוק גמור, המחבר והלבוש פסקו שלא צריך לפרוש.<br>הוכר עוברה, שאז אין דמים מצוים באשה.<br>עשרים וארבע חודשים, טהורה, לא איכפת לן כמה זמן מניקה תמיד השיעור הוא עשרים וארבע חודש, דיש מחלוקת בגמ' למה מניקה טהורה ופסק כרבנן דאמרי אפ' גמלתו או מת דיה שעתה וביאר רש""י דהטעם לא תלוי ביניקת העובר אלא מתוך צער הלידה אבריה מתפרקים ודמה מסתלק ואינו חוזרעד כ""ד חודש, ולכן אף אי מניקה יותר לא איכפת לן וטמאה.<br>פסק כהרא""ש והרא""ש דיבר רק על עיבור אבל משמע ברא""ש שבא לפסוק כר' יוחנן ור' יוחנן דיבר אף על מניקה.<br>לא יהיה בה דנים אלו ותיהיה טמאה."	סימן קפד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האשה שהיתה נחבאת במחבא מפני פחד והגיע וסתה, מה דינה בזמן הוסת (מחבר, טור ורמ""א) והאם צריכה בדיקה בשעת הוסת (רשב""א וכן הביא המחבר, ורמ""א) האם צריכה בדיקה לאחר הווסת (רמ""א)<br>הקשה הב""י על הטור שבש""ס מבואר דדין היתה במחבוא ודין מעוברת שווה, ושניהם מותרים ולכאו' הכונה לכתחילה, ואמאי במעוברת פסק דמותרת&nbsp; בזמן הוסת, ובחרדה פסק דאסורה בזמן הוסת, ביאר הב""ח ביאור (רמז לטור היה גמ' אחרת, ראיתי אותו בט""ז) ביאר הב""י ביאור (דאירי לענין דיעבד ומה דהש""ס משוה הוא לענין דיעבד אבל לענין לכתחילה חלוקים) ביאר הט""ז ביאור יפה (רמז אי נמצאת במחבא ושכחה מהפחד יגיע אליה דם, ולא יהיה לה דיני מחבא משא""כ במעוברת, ואף הוא נסמך שהגמ' אירי לענין דיעבד)"	"רשב""א מותרת, טור אסורה, המחבר כתב אינה חוששת לו ולא אמר אי מדבר על שעת וסתה או אחר וסתה, רמ""א הביא י""א דדוקא אי עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה טהורה בלא בדיקה אבל לכתחילה צריכה בדיקה.&nbsp; לא.<br>ביאר הב""ח דלטור היה גרסה אחרת בגמ', ביאר הב""י דהש""ס אירי לענין דיעבד, אבל עדין קשה שבגמ' מבואר שמעוברת ומחבא יש להם אותו דין, וביאר דכל מה שהש""ס השוה אותם הוא לענין דיעבד אבל לענין לכתחילה הם חלוקים, כיון דמעוברת מסולקת בדמים ומותרת אפ' לכתחילה אבל היתה במחבא היא לא כ""כ מסןלקת דהרי חזינן דיש נשים שראות אפ' במחבא ולכן לכתחילה פסק הטור מסברא שמעוברת מותרת ומחבוא אסורה. ביאר הט""ז הרי כל מה דהמחבא מסלק הדמים הוא משום שהיא מפחדת אבל אי תפסיק לפחד תראה דם וא""כ חישינן שמא בשעה שתיהיה עם בעלה תשכח מהפחד ותראה ולכן אסרינן לכתחילה אבל אי עבר וסתה ולא שכחה מהפחד היא טהורה דלא חישינן שמא ראתה."	סימן קפד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שיש לה וסת ולא בדקה בשעת וסתה ולא הרגישה דם האם צריכה בדיקה, (טור ושאר ראשונים, רמב""ם ורי""ף, מה הביא המחבר בסתם ומה בתור י""א, מה פסק הרמ""א) האם יש עדיפות לבדוק בזמן וסתה (ב""י מביא מתוס', וכן נראה לשון הטור)<br>&nbsp;האם בדיקה שאחר הוסת עוזרת אף לאחר זמן מרובה או צריך תעשה תוך שיעור וסת לוסת, ומדוע (יראים מובא בב""י ב""ח בשם המרדכה בשם ר""א ממיץ וסמ""ק, והביא הב""י שאר פוסקים) ומה מקורו של היראים לדבר זה (רמז ר' זירא העמיד את מחלוקת רב ושמואל בבדקה שיעור וסת סמוך לוסתה, ומה דאמר הש""ס שסבר ר' זירא וסתות דאוריתא הכונה סמכו עליהם כאילו הם דאוריתא)<div>האם הש""ך הביא אותו, והאם דחה אותו.<br>מה הדין אי יש לה וסת שאינו קבוע, או עונה בינונית, לענין בדיקה אחר הוסת באופן שלא הרגישה דם (רשב""א מובא בטור ובמחבר) ומה הדין אי הוסת שאינו קבוע יתר על עונה בנונית (ב""י בדעת הרשב""א)&nbsp;<br>הקשה הט""ז איך פסק המחבר דאשה שאין לה וסת קבוע אינה צריכה בדיקה לאחר וסתה הא בסימן קפ""ו מבואר דאסור לה לשמש ללא בדיקה מה ביאר (רמז יש ב' סוגי נשים שאין להם וסת)</div>"	"טור ושאר ראשונים צריכה בדיקה, רמב""ם ורי""ף לא צריכה בדיקה, המחבר הביא בסתם דלא צריכה בדיקה וי""א דצריכה בדיקה הרמ""א כתב על הי""א דהכי נהוג. כן.<br>יראים צריך לבדוך שיעור וסת סמוך לוסתה וביאר בש""ך דחזקה אורח בזמנו בא ונפל לארץ, שאר פוסקים לא אמרנן חישינן להכי כיון דלא מחזקינן לה בודאי טמאה.<br>ביאר הב""י דר' זירא העמיד מחלוקת רב ושמואל בבדקה עצמה שיעור וסת סמוך לוסתה וסבר דהוא דרבנן אבל סמכו ע""ז כאילו של תורה וא""כ יוצא מר""ז דרב סבר דמהני בדיקה רק בשיעור וסת סמוך לוסתה, ואפ' שיש אמוראים שחלוקים על ר' זירא מחמרינן כמותו.<div>הביא אותו הש""ך ולא הקשה עליו ונראה שפסק כמהו.<br>וסת שאינו קבוע לא צריכה לבדוק עונה בנונית צריכה לבדוק ואסורה עד שתבדוק. אי הוסת שאינו קבוע יתר על עונה בינונית אינה צריכה בדיקה בזמן הוסת שאינו קבוע אלא רק בעונה בינונית.</div><div><div>ביאר דהכא אירי באשה שתמיד יש לה וסת ורק עתה שינתה את וסתה, והתם אירי באשה שתמיד אין לה וסת.</div></div>"	סימן קפד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היוצא לדרך חייב לפקוד את אשתו מה הפקידה שחייב בה ואפ' באיזה זמן חייב בה(טור הביא י""א ור""ת, המחבר סתם ולא פ' מה פסק הרמ""א להלכה) הרמ""א באו""ח סימן ר""מ כתב דברים הסותרים מה שכתב כאן באר מה כתב שם (רמז דיבר על הלילה לפני שיוצא לדרך) ומה אמר הש""ך שהוא עיקר.<br>מה טעמם של השיטות דמותר תשמיש (ראב""ד מובא בב""י) הש""ך כתב לעיל שהמחמיר בחבוק ונשוק בזמן וסתה תבוא עליו הברכה מה הדין ביוצא לדרך ומדוע (ש""ך)<br>אם הולך לדבר מצוה האם חייב לפקוד את אשתו ומדוע לא הזכירו הטור והרשב""א (ב""י ורמ""א)<br>אם רוצה ללכת לדרך ואשתו נדה ותטבול תוך עונה אחת האם צריך להמתין לה (רמ""א ופרט איך הרמ""א אומר זאת) ומה הדין אי הולך לדבר מצוה (ש""ך) ומה הדין אי הולך לצורך גדול (ש""ך ומדוע פסק כן הש""ך)&nbsp;<br>באינו יוצא לדרך האם מותר בדבר ריצוי באשתו נדה (ט""ז)"	"הביא י""א דהוא תשמיש ור""ת אסור לפקדה בתשמיש ומה דמותר הוא בדברי ריצוי בעלמא, דמותר תשמיש אבל המחמיר תבוא עליו הברכה, דלילה לפני שיוצא לדרך הוא יש מצוה בתשמיש אפ' שהוא סמוך לוסתה, מה שכתב כאן עיקר.<br>כיון דוסתות דרבנן ובמקום מצוה לא גזרו, מותר כיון דיש שיטות שיש חיוב ומצוה בתשמיש.<br>לא כיון דזה לא שייך להלכות נדה אבל הרמ""א הזכירו.<br>הרמ""א הביא י""א דצריך להמתין לה, לא צריך, אין צריך להמתין כיון דהי""א הוא הנ""י והוא מפרש פ' שאינו מחוור בגמ' ביבמות וגם שכל הפוסקים לא פ' כן.<br>כן וכתבו דביוצא לדרך חייב"	סימן קפד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הבא מהדרך וכן השוהה עם אשתו בעיר והגיע עת וסתה או אשה שאין לה וסת ועבר לה שלושים יום האם מותר לבעלה לבוא עליה בלא לשאול אותה (שיטת הראשונים וכן פסקו הטור ומחבר, שיטת הרמב""ם והרי""ף) ומה הדין ביום וסתה ומדוע (כו""ע) ומה הדין אי לא עבר וסתה או שלושים יום.<br>מה הדין אי עבר שיעור זמן של וסתה ושיעור זמן שתוכל לספור ולטבול, (טור ומחבר) ומה הדין אם היא מתבישת לטבול (ב""י וט""ז) ומה הדין אם היא היתה ודאי טמאה (ב""י בשם תוס')<br>כתב הטור מותרת בין ערה בין ישנה, קשה הרי אסור לבוא על הישנה, הביא הב""י תוס' שמבאר זאת באר מה הביא בשם תוס' (רמז הוא כלל בצורת הלימוד) והביא הש""ך תרוץ נוסף בשם תוס', באר דברים אלו."	לא, מותר.<br>לא צריך לשאול אותה, לא איכפת לן שמתבישת, אסורה עד שידע בודאי שטבלה.<br>דבא לומר שאין בה איסור נדות אבל אסור לבא עליה דאסור לבוא על הישנה, דאירי בישנה ואינה ישנה היא לא יודעת להשיב אבל לא חשיב ישנה שאסור לבוא עליה.	סימן קפד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שיש לה וסת לימים ולקפיצות או לשאר וסתות מוסתות הגוף, האם בעלה צריך לשאול אותה בזמן שעבר וסתה ומדוע, ולמה כן צריך לחשוש	אינו צריך לשאול אותה כיון דתלוי במעשה אמרינן דלא קפצה ולא ראתה, לעונה בינונית.	סימן קפד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שיש לה וסת הגוף האם יש עליה חיוב פרישה עונה קודם הוסת (ראב""ד מובא בב""י בסוף הסימן) ומהיכן מוכיח את דבריו (רמז מהצורה שאומר ר' יוסי את דינו )<div>ומה הדין אי רגילה לראות מוסת הגוף והילך (ראב""ד)</div><div>האם צריכה בדיקה בוסת זו (ראב""ד)</div>"	לא, דר' יוסי שסבר שהאשה אסורה רק בשעה של עונת הוסת אמר לר' יהודה דהוא אומר דוסת של שעות הוא כמו וסת הגוף ובא לומר לו בדבר שהוא מוסכם אף על ר' יהודה.<div>אסורה מהוסת והילך כל היום.</div><div>צריכה.</div>	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<p>דסיכום סימן קפ""ד&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;בענין חיוב בדיקה באשה שיש לה וסת&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; י<br>האם יש חובה, או מעלה, לבדוק קודם תשמיש: טור ומחבר-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; הגאות מינוני שלא נפסק להלכה-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;.האם יש חיוב, או מעלה, לבדוק לאחר תשמיש: טור וכן פסק הרמ""א-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; מחבר מבואר מדבריו וכן אמר הש""ך (דפסק כהרמב""ם)-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;.בדיקות לא בשעת תשמיש לכו""ע-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</p>
<hr>
<p>האם חיבת לבדוק בשעת הוסת (כו""ע)-</p>
<p>באיזה זמן היא צריכה לבדוק לכתחילה: טור-&nbsp; (רמז לשון הטור מיהו אם בדקה אח""כ ומצאה טהורה טהורה)&nbsp; תוס' מובא בב""י-&nbsp;&nbsp;<br>אי לא בדקה מה דינה:&nbsp; טור-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מחבר הביא סתמא (שיטת הרי""ף והרמב""ם) והביא י""א-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; רמ""א אמר כמו מי נהוג-<br>לשיטות שטמאה אי לא בדקה האם יכולה לבדוק לאחר שיעור ווסת מהוסת: כולם-&nbsp; &nbsp; ש""ך בשם יראים-&nbsp;</p>
<hr>
<p>אי וסתה יותר ארוך מעונה בינונית האם צריכה בדיקה בעונה בינונית:&nbsp; ב""י בסעיף י""ב-<br>אי וסתה יותר קצר מעונה בינונית ולא ראתה בזמן וסתה האם צריכה בדיקה בעונה ביננית:&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;(פשוט הוא ומוכח, מהרש""ל והט""ז בסעיף י""ז בסימן קפ""ט)</p>
<hr>
<p>היתה בחרדה בזמן וסתה האם צריכה בדיקה:&nbsp; טור-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;רמ""א-</p>
<hr>
<p>חיוב בדיקה במעוברת ומניקה: טור ומחבר-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;רז""ה מובא בב""י-</p>
<div><hr></div>
<div>&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;חיוב בדיקה באשה שאין לה ווסת.</div>
<div>בזמן וסת שאינו קבוע האם יש לאשה חיוב לבדוק את עצמה: רשב""א-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; טור- (רמז אמר אע""פ שלא בדקה טהורה הואיל ולא הרגישה)&nbsp; &nbsp; &nbsp;מחבר-&nbsp; (רמז אמר שאר נשים צריכות בדיקה כשגיע הווסת, וכו', ויש אומרים דאסורה עד שתבדוק, אם יש לה וסת קבוע, ומשמע דכל מה דהעמיד דיש לה וסת קבוע הוא לענין האיסור עד שתבדוק)</div>
<p>בזמן וסת שאינו קבוע לא בדקה עצמה האם מחויבת לבדוק עצמה אח""כ, ומדוע (כו""ע)-&nbsp; &nbsp; (רמז לשונו של הטור כיון שלא הרגשיה בדם)</p>
<hr>
<p>האם חיבת בדיקה בעונה בינונית, ומה הדין אי לא בדקה.</p>"	"<div><br>&nbsp;.האם יש חיוב, או מעלה, לבדוק קודם תשמיש: טור ומחבר- לא&nbsp; &nbsp;הגאות מימוני שלא נפסק להלכה יש חיוב.</div><div>&nbsp;לבדוק לאחר תשמיש: טור וכן פסק הרמ""א- לא ואסור לה לבדוק שלא יהיה לבו נוקפו.&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; מחבר מבואר מדבריו וכן אמר הש""ך (ופסק כהרמב""ם)-צריכה לבדוק אחר תשמיש&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; .בדיקות לא בשעת תשמיש לכו""ע- מצוה דכל היד המרבה לבדוק משובחת&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;</div><div>האם חיבת לבדוק בשעת הוסת (כו""ע)- כן</div><hr><div>באיזה זמן היא צריכה לבדוק לכתחילה: טור-&nbsp; (רמז לשון הטור מיהו אם בדקה אח""כ ומצאה טהורה טהורה)&nbsp; &nbsp; בזמן וסתה.&nbsp; &nbsp;תוס' מובא בב""י-כנ""ל.<br>אי לא בדקה מה דינה:&nbsp; טור-טמאה&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;מחבר הביא סתמא (שיטת הרי""ף והרמב""ם) והביא י""א-סתמא טהורה י""א טמאה&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; רמ""א אמר כמו מי נהוג-דטמאה<br>לשיטות שטמאה אי לא בדקה האם יכולה לבדוק לאחר שיעור ווסת מהוסת: כולם-כן&nbsp; &nbsp; ש""ך בשם יראים- רק שיעור וסת סמוך לוסתה.</div><hr><div>אי וסתה יותר ארוך מעונה בינונית האם צריכה בדיקה בעונה בינונית:&nbsp; ב""י בסעיף י""ב-לא<br>אי וסתה יותר קצר מעונה בינונית ולא ראתה בזמן וסתה האם צריכה בדיקה בעונה ביננית: לא&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; (פשוט הוא ומוכח, מהרש""ל והט""ז בסעיף י""ז בסימן קפ""ט)</div><hr><div>היתה בחרדה בזמן וסתה האם צריכה בדיקה:&nbsp; טור-אינה צריכה בדיקה&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; רמ""א-לכתחילה צריכה בדיקה</div><hr><div>חיוב בדיקה במעוברת ומניקה: טור ומחבר- אינה צריכה&nbsp; &nbsp; &nbsp; רז""ה מובא בב""י (ולא נפסק להלכה)- קודם שהחזיקה עצמה ג' עונות צריכה בדיקה לאחר שהחזיקה עצמה ג' עונות אינה צריכה בדיקה.</div><div></div><hr><div>&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;חיוב בדיקה באשה שאין לה ווסת.</div><div>בזמן וסת שאינו קבוע האם יש לאשה חיוב לבדוק את עצמה: רשב""א- לא&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;טור- (רמז אמר אע""פ שלא בדקה טהורה הואיל ולא הרגישה, אבל הב""י הביא את הרשב""א שלא צריכה ולא אמר שחולק על הטור)- מלשונו נראה דצריכה ואילו מביאור הב""י בדבריו נראה דאינה צריכה.&nbsp; &nbsp; מחבר-&nbsp; (רמז אמר שאר נשים צריכות בדיקה כשגיע הווסת, וכו', ויש אומרים דאסורה עד שתבדוק, אם יש לה וסת קבוע, ומשמע דכל מה דהעמיד דיש לה וסת קבוע הוא לענין האיסור עד שתבדוק)- מלשונו נראה דצריכה בדיקה.</div><div>בזמן וסת שאינו קבוע לא בדקה עצמה האם מחויבת לבדוק עצמה אח""כ, ומדוע (כו""ע)-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;לא כיון דלא הרגישה בדם מוכחל שלא ראתה(רמז לשונו של הטור כיון שלא הרגשיה בדם)</div><div>האם חיבת בדיקה בעונה בינונית, ומה הדין אי לא בדקה- חיבת בדיקה ואי לא בדקה טמאה עד שתבדוק.</div>"	סימן קפד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכום סימן קפ""ד&nbsp; &nbsp; &nbsp;בענין חיוב פרישה&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; .&nbsp;<br>אשה שיש לה וסת קבוע כמה זמן צריכה לפרוש:&nbsp; טור ומחבר-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; אור זרוע-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;האם צריך להחמיר את האור זרוע (ט""ז)-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;איך ביאר הש""ך את האור זרוע-&nbsp; &nbsp;<br><hr>מה הוא שיעור עונה: טור ומחבר-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; אביסף -&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;והאם צריך להחמיר את האביסף (כו""ע)-<br><hr>מה תיקנו חז""ל בחיוב פרישה: טור ומחבר-&nbsp; &nbsp;תרומת הדשן-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;האם צריך להחמיר את התרומת הדשן ב""ח והביאו הש""ך והט""ז-&nbsp;<br><hr>האם יש חיוב פרישה במעוברת: טור ומחבר-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פרישה-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;האם צריך לחוש לפרישה (ש""ך)-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;רז""ה (הובא בב""י)<br><hr>היתה בחרדה האם יש חיוב פרישה: טור וכן פסק הרמ""א-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;רשב""א וכן פסק המחבר-<br><hr>חיוב פרישה בקטנה: טור ומחבר-&nbsp; &nbsp;פרישה הנ""ל וש""ך הנ""ל-<br><div><hr></div><div>חיוב פרישה באשה שאין לה ווסת בעונה בינונית-</div><div>חיוב פרישה באשה שאין לה וסת בזמן וסתה שאינו קבוע-</div>"	"<span style=""background-color: rgb(255, 255, 224);"">אשה שיש לה וסת קבוע כמה זמן צריכה לפרוש:&nbsp; טור ומחבר-עונה אחת&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; אור זרוע-ב' עונות&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; האם צריך להחמיר את האור זרוע (ט""ז)- לא&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; איך ביאר הש""ך את האור זרוע-דכיון דאירי בסתם נשים דלא ראות בשעה קבועה בעונה (כך אמר בנקודות) וחשיב כל העונה כזמן וסתה ואסרו אותה חז""ל עונה אחת קודם שעת וסתה.&nbsp;</span><br><hr><span style=""background-color: rgb(255, 255, 224);"">מה הוא שיעור עונה: טור ומחבר-יום או לילה&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;אביסף -בניסן ותשרי יום או לילה, בתמוז וטבת חצי יום וחצי לילה.&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;והאם צריך להחמיר את האביסף (כו""ע)-לא</span><br><hr><span style=""background-color: rgb(255, 255, 224);"">מה תיקנו חז""ל בחיוב פרישה: טור ומחבר-איסור תשמיש.&nbsp; &nbsp;תרומת הדשן-אף חיבוק ונישוק&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;האם צריך להחמיר את התרומת הדשן ב""ח והביאו הש""ך והט""ז-אמר הב""ח שהמחמיר את התרומת הדשן תבוא עליו הברכה והביאו אותו הש""ך והט""ז.</span><br><hr><span style=""background-color: rgb(255, 255, 224);"">האם יש חיוב פרישה במעוברת: טור ומחבר-לא&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;פרישה-בזמן וסתה ממש יש חיוב&nbsp; &nbsp; &nbsp; האם צריך לחוש לפרישה (ש""ך)-לא&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;רז""ה (הובא בב""י)-עד שתחזיק עצמה ג' פעמים (ולא נפסק)</span><div><span style=""background-color: rgb(255, 255, 224);"">היתה בחרדה האם יש חיוב פרישה: טור וכן פסק הרמ""א-יש חיוב פרישה</span>&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; רשב""א וכן פסק המחבר- אין חיוב פרישה.</div><div><hr><span style=""background-color: rgb(255, 255, 224);"">חיוב פרישה בקטנה: טור ומחבר- אין חיוב&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span>&nbsp;פרישה הנ""ל וש""ך הנ""ל-בזמן וסתה ממש יש חיוב ואמר הש""ך דלא צריך לחוש לפרישה.</div><div><div></div><hr><div>חיוב פרישה באשה שאין לה ווסת בעונה בינונית-יש חיוב פרישה</div><div>חיוב פרישה באשה שאין לה וסת בזמן וסתה שאינו קבוע-יש חיוב פרישה</div></div>"	סימן קפד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכום סימן קפ""ד&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; אופנים מענינים&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; .<br>ראתה בזמן מסופק אי יום או לילה (או נץ או בין השמשות) מתי יש לה חיוב פרישה:&nbsp; יש מחמרים-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; ראב""ד טור ומחבר-<hr><div>ראתה ראיה מרובה מקודם הנץ עד לאחר הנץ מתי יש לה חיוב פרישה: דעה א'-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;דעה ב'-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;דעה ג' וכן פסק הטור והמחבר-&nbsp;</div><hr><div>ראתה ג' ימים רצופים מתי יש לה חיוב פרישה: ראב""ד-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;רמב""ן-&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;רז""ה וכן הסכים הרא""ש וכן פסק במחבר-</div>"	"ראתה בזמן מסופק אי יום או לילה (או נץ או בין השמשות) מתי יש לה חיוב פרישה:&nbsp; יש מחמרים-לאסור אותה ביום ובלילה&nbsp; &nbsp; &nbsp; ראב""ד טור ומחבר-אסורה ביום ובלילה מותרת.&nbsp;<div><hr><div>ראתה ראיה מרובה מקודם הנץ עד לאחר הנץ מתי יש לה חיוב פרישה: דעה א'-ביום ובלילה &nbsp; &nbsp; &nbsp;דעה ב'-בלילה &nbsp; &nbsp;דעה ג' וכן פסק הטור והמחבר-בלילה וביום כשיעור הנמשך בו.<br><hr>ראתה ג' ימים רצופים מתי יש לה חיוב פרישה: ראב""ד-כל ג' הימים דכולם נחשבים ראיה אחת.&nbsp; רמב""ן-&nbsp;כל ג' הימים דחשיבי כג' וסתות.&nbsp; &nbsp; &nbsp; רז""ה וכן הסכים הרא""ש וכן פסק במחבר- אסורה רק עונה ראשונה</div></div>"	סימן קפד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; בגדר חיוב שאלה&nbsp; (האם היא טהורה)<br>אשה שיש לה וסת ולא הגיע עת וסתה ועבר עליה עונה בינונית, האם בעלה צריך לשאול אותה אם היא טהורה או טמאה (בין שהה עמה בעיר בין בא מהדרך)-&nbsp;&nbsp;<br>אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה, ולא הגיע עונה בינונית, האם בעלה צריך לשאול אותה האם היא טהורה או טמאה-<br><hr>מה הדין אי שהה שיעור שתוכל לטבול וליטהר האם צריך לשאול אותה-<div>ומה הדין בהנ""ל אי השאיר אותה בחזקת טומאה-<br><hr>אשה שאין לה וסת האם בעלה צריך לשאול אותה בזמן וסתה שאינו קבוע- (לא יודע)<br>אשה שאין לה ווסת האם בעלה צריך לשאול אותה בעונה בינונית-&nbsp;<br><hr>אשה שיש לה וסת לימים וקפיצות האם בעלה צריך לשאול אותה בזמן וסתה (של הימים)-&nbsp; &nbsp; ומה הדין בהנ""ל בעונה בינונית-<br><hr>אי יש לה וסת לימים ולשאר וסתות הגוף האם בעלה צריך לשאול אותה אחר שעבר&nbsp; וסתה: ש""ך בב""י-&nbsp; &nbsp; (רמז הוא מסתפק)&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תורת שלמים וחוו""ד בב""י-&nbsp;<br></div>"	"<br>אשה שיש לה וסת ולא הגיע עת וסתה ועבר עליה עונה בינונית, האם בעלה צריך לשאול אותה אם היא טהורה או טמאה (בין שהה עמה בעיר בין בא מהדרך)-לא<div>אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה, ולא הגיע עונה בינונית, האם בעלה צריך לשאול אותה האם היא טהורה או טמאה-כן<br><hr>מה הדין אי שהה שיעור שתוכל לטבול וליטהר האם צריך לשאול אותה-לא<br><hr>אשה שאין לה וסת האם בעלה צריך לשאול אותה אחר שעבר זמן וסתה שאינו קבוע- (לא יודע)</div><div>אשה שאין לה ווסת האם בעלה צריך לשאול אותה אחר שעבר עונה בינונית-כן</div><div><hr>אשה שיש לה וסת לימים וקפיצות האם בעלה צריך לשאול אותה אחר שעבר זמן וסתה (של הימים)-לא ומה הדין בהנ""ל בעונה בינונית-כן</div><div><hr>אי יש לה וסת לשאר לימים ולשאר וסתות הגוף האם בעלה צריך לשאול אותה אחר שעבר וסתה: ש""ך בב""י- הסתפק האם אמר גם בזה&nbsp; &nbsp;(רמז הוא מסתפק)&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; תורת שלמים וחוו""ד בב""י- צריך לשאול אותה.</div>"	סימן קפד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סברות מענינות שיש בסימן קפ""ד<br>הש""ס משווה את מעוברת והיתה בחרדה, דכמו דהיתה בחרדה מותרת בדיעבד כך מעוברת מותרת בדיעבד, ואילו לענין לכתחילה פסק הטור דמעוברת מותרת והיתה בחרדה אסורה באר מה החילוק בין דיעבד ללכתחילה,&nbsp; &nbsp;ביאור של הב""י&nbsp; (רמז חרדה הוא לא סילוק כ""כ חזק)&nbsp; ביאור של הט""ז&nbsp; (רמז בחרדה יש חשש שהסילוק יעלם)<br><div><br></div><div>ראתה מקודם הנץ המחמה ואחר הנץ החמה, פסק הטור והמחבר כהראב""ד דאסורה כשיעור הנמשך בו, ובראתה ג' ימים רצופין פסקו דאסורה עונה אחת, ובביאור החילוק ביאר הט""ז ביאור (רמז יש חילוק בין דבר מועט דחשיב ענין הוסת לראיה מרובה דחשיבא תוספת דמים)&nbsp; &nbsp;ביאור של הב""ח והביאו הש""ך&nbsp; &nbsp;(רמז לא שייך ראיה רצופה של ג' ימים דכתוב בגמ' דאשה לא יכולה לשפות שבעה ימים וה""ה לג' ימים)</div><div><br></div><div>ראתה ג' ימים רצופין אסורה רק בעונה ראשונה, ואילו תינוקת שראתה ג' ראיות בג' ימים ופסקה בין ראיה לראיה חשיב ג' ראיות בשביל להחזיק אותה לרואה, וקשה מדוע הכא חשיב ראיה אחת ואילו התם חשיבא ג' ראיות,&nbsp; ביאור של הב""י (רמז לענין מסולקת חשיבא ג' ראיות ולענין וסת הוה ראיה אחת)</div><div><br></div><div>ראתה סמוך לנץ ומסופקת אי ביום או בלילה פסק המחבר דטהורה בלילה ואסורה ביום- באר מה הטעם שטהורה בלילה, ש""ך, וט""ז (רמז כלל בהלכות דרבנן, ותולין קלקלה במקולקל)<br></div>"	"ביאר הב""י מה דהש""ס משווה אותם הוא לענין דיעבד דוקא אבל לענין לכתחילה מעוברת יותר מסולקת מחרדה דהא חזינן דיש נשים בחרדה שראות דם, ולכן לענין לכתחילה רק מעוברת מותרת, הט""ז ביאר בעקרון הם דומים דשניהם מסולקים אלא דבהיתה החרדה יש לחוש שמא תסתלק החרדה ותראה דם ולכן יש לאסור לכתחילה ובמיוחד שהתשמיש יכול לסלק החרדה.<div><br></div><div>ביאר הט""ז דראיה דג' ימים לא חשיב ענין הוסת אלא תוספת דמים ואילו ראיה של של המשך היום חשיבא תוספת דמים.&nbsp; &nbsp;ביאר הב""ח בראיה של ג' ימים לא יכול להיות דשופעת כ""כ הרבה זמן וחייב להיות הפסקה ולכן חשיבא תוספת דמים ואילו בראיה של המשך באותו יום יכול להיות ללא הפסקה ולכן חשיב חלק מהוסת.</div><div><br></div><div>ברור דשאר הימים הם המשך של הראיות הראשונות ולכן אי הסתלק העיקר הסתלק התוספת, אבל גבי תינוקת אף אי ראתה את העיקר מ""מ לא היה צריך הדם להמשיך ליזול אפשר להחזיק זה בתור חזקה שרואה.</div><div><br></div><div>ביאר הש""ך משום ספק דרבנן לקולא, וביאר הט""ז משום דתולים קלקלה במקולקל לומר דהראיה התחילה ביום ולכן בלילה מותרת.</div>"	סימן קפד		
